תקציר:

From Revolution to War: Jewish Politics in Russia, 1907–1914, presents a general picture of Jewish political and public activities in the early twentieth century, between the end of the first Russian Revolution in 1907 and the beginning of the First World War in 1914. Although the revolution was aborted and the tsarist government regained control, several important features characterized the period of 1907–1914. First, there was the very existence of the State Duma – the elected lower house of the Parliament with legislative power; second, the establishment of voluntary associations was eased; third, preliminary censorship was abolished. Thus, public life was characterized by a degree of freedom such as had never existed in Russia before 1905 and would not exist until 1991 (with a short exception in 1917). The book discusses the history and policies of all Jewish parties existing in Russia in this period: the Jewish Labor Bund, the Socialist Zionist Workers’ Party (SS), the Jewish Socialist Workers’ Party (SERP), the Poalei Zion, the Zionists, the Territorialists, the Jewish People’s Group, the Jewish Democratic Group, and the Folks-Partey. The discussion is centered on Jewish parliamentary politics as well as on the activities outside the parliament, with special emphasis on the issue of the Jewish community. Jewish politics are compared to the politics of other non-dominant groups in Russian imperial society: the feminist movement, the Belarusian national movement, and the Muslim movement. The author argues that Jewish civil society fully emerged in the Russian empire in the last decade of its existence. The structures of this modern civil society were distinct from the traditional East-European Jewish society as well as from the parallel Russian civil society. In principle, it allowed Russian Jews to solve the majority of issues of their everyday life within exclusively Jewish frameworks. The features of this civil society resembled the very idea of Jewish national exterritorial autonomy.

ממהפכה למלחמה: הפוליטיקה היהודית ברוסיה, 1907–1914 מתאר את הפעילות הפוליטית והציבורית היהודית ברוסיה בתחילת המאה העשרים, בין המהפכה הרוסית הראשונה של 1905–1907 לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. בתקופה זו אִפשר המשטר הרוסי הקמת עמותות ונתן חופש יחסי לעיתונות. תנאי חירות כאלה לא היו ברוסיה בעבר ולא חזרו עד לקריסת ברית המועצות. מן הספר עולות דמותה ותכונותיה של החברה היהודית האזרחית שנוצרה ב'רחוב היהודי' באימפריה הרוסית בעשור האחרון לקיומה. כמו כן הספר דן בניסיון ליצור רפורמה בקהילות היהודיות ובחיפוש אחר פתרונות שיתנו מענה הן לציבור הדתי הן לציבור החילוני.

ממהפכה למלחמה דן במפלגות הפוליטיות היהודיות ברוסיה בשנים 1907–1914: הבונד, הציונים-הסוציאליסטים (ס"ס), מפלגת הפועלים היהודית הסוציאליסטית (סאר"פ), פועלי ציון, הציונים, הטריטוריאליסטים, הקבוצה היהודית העממית, הקבוצה היהודית הדמוקרטית והפולקס-פרטיי. במרכז הדיון עומדת הפוליטיקה היהודית הפרלמנטרית והפעילות היהודית מחוץ לכותלי הפרלמנט, שיצרה זיקה בין המחנה הסוציאליסטי למחנה 'הבורגני' סביב העיסוק בענייני הקהילות היהודיות. הספר משווה את הפוליטיקה היהודית לקבוצות אחרות בחברה הרוסית: התנועה הפמיניסטית, התנועה הלאומית הביילורוסית והפוליטיקה המוסלמית.